אודותינו

הוא אולפן משחקים קטן ועצמאי עם זיכרון ארוך. העמוד “אודותינו” שאתם קוראים הוא העמוד המקורי — תמונת מצב מתחילת שנות ה-2000, כשהאולפן היה שני אנשים, משרד ביתי משותף, ואמונה עיקשת שאפשר לבנות משחקים אמיתיים בלי שמוציא לאור ינשום לכם בצוואר. שמרנו עליו כמעט ללא שינויים כי הוא כנה לגבי המקום ממנו באנו, ומכיוון שהאנשים שמופיעים בו הם עדיין האנשים שמייצרים את המשחקים. מה שמופיע להלן הוא אותו עמוד, מורחב: מי אנחנו, מה אנחנו בעצם עושים, איך אנחנו עובדים, ומדוע אולפן שהתחיל עם C++ ו-DirectX על PlayStation 2 סיים בשחרור משחקי HTML5 ועיבודים של משחקי לוח.

נקודות חשובות

• Massively Fun הוא סטודיו עצמאי של שני אנשים שהוקם ומנוהל על ידי סטיבן ואנג’לה ווילקינסון, הפועל מאמצע שנות התשעים.
• הרקע של סטיבן הוא הנדסת קונסולות ומחשבים מקצועית — C++, DirectX, וכותרים שיצאו ל-PS/2, Xbox וחומרה מתקופת ה-GameCube.
• הרקע של אנג’לה משתרע על פני Java, C++, ASP ו-Delphi, בתוספת העבודה הקשה הרבה יותר של ניהול משק הבית ששומר על האולפן בחיים.
• התוצרים של האולפן התקדמו עם התעשייה: מעבודת קונסולות ניטיב למשחקי HTML5/JavaScript מבוססי דפדפן ועיבודים דיגיטליים של משחקי לוח פיזיים.
• אנו בונים בצעדים קטנים וניתנים לשחרור, ומתייחסים ל”גמור ושוחרר” כבעל ערך רב יותר מאשר “שאפתני ולא גמור”.
• הכל כאן — ביקורות, הורדות, הערות מפתחים — מגיע מאנשים שבאמת מייצרים משחקים, לא מחוות תוכן.

מי אנחנו

סטיבן ווילקינסון — מהנדס תוכנה בכיר. סטיבן בילה שנים כמהנדס משחקים מקצועי, בעיקר ב-Paradigm Entertainment, חברה של Infogrames, ועבד על כותרי קונסולות במהלך דור ה-PS2/Xbox/GameCube. זהו העידן שבו “לשחרר משחק” פירושו להיכנס לתקציב זיכרון קבוע, לבצע כוונון ידני ל-renderer ולבצע ניפוי באגים ב-devkits שעלו יותר ממכונית. הוא סיים את לימודיו ב-1987 בבית הספר התיכון דאנקן בדאנקן, אוקלהומה — מה שמעיד על כך שהוא כותב תוכנה כבר זמן רב מאוד, ושהוא הגיע למשחקים באותו מסלול שרבים מאיתנו עברו: סקרנות, מחשב ביתי ויותר מדי לילות ללא שינה.

הכישורים המוצהרים שלו הם אלו שחשובים לאולפן הזה: כתיבת משחקי מחשב, C++, DirectX ופיתוח לקונסולות PS/2, Xbox וקצת GameCube. בפועל, זה אומר שהוא שולט בכל שכבות הפיתוח — מניהול זיכרון ורינדור ועד למערכות משחק וכלים.

אנג’לה ווילקינסון — אמא של ארתור, ומתכנתת במצב המתנה. התואר הרשמי של אנג’לה ממעיט בערכה. ערכת הכלים שלה כוללת Java, C++, ASP ו-Delphi, בתוספת מה שהעמוד המקורי מכנה “Mom 1.0” — מערכת ההפעלה שבאמת שומרת על אולפן של שני אנשים פועל. כל מי שניסה לבנות משחקים לצד משפחה יודע שהעבודה השנייה היא הקשה יותר, ושאולפן ללא מישהו שמנהל לוגיסטיקה, לוחות זמנים ומוראל לא משחרר דבר.

רשימת המועדפים שלה קצרה וחושפת: ארתור (וסטיבן). זהו כל הסטודיו בשורה אחת.

מה אנחנו בעצם בונים

הקטלוג של Massively Fun משתרע על כמה סוגים נבדלים של עבודה, וכדאי להיות מפורשים לגביהם כי “סטודיו אינדי” יכול להגדיר כמעט כל דבר.

קשורים: Unity Asset Store — אמנות מוכנה, כלים ותבניות שנופלים ישר לתוך פרויקט ה-Unity שלך.

• משחקי HTML5/JavaScript מקוריים. כותרים שתוכננו קודם כל לדפדפן כדי לרוץ ללא תוסף, ללא התקנה וללא שוער של חנות אפליקציות. זהו הליבה המודרנית של מה שאנחנו עושים.
• עיבודים דיגיטליים של משחקי לוח. העבודה המוכרת ביותר שלנו בתחום זה היא Catan World, גרסה דיגיטלית של Catan מאת קלאוס טובר — משחק שהחוקים שלו פשוטים להגדרה אך קשים באמת ליישום נכון, כיוון שכל החוויה תלויה בסדר התורות, סחר במשאבים ומשא ומתן חברתי בין השחקנים.
• משחקי ארקייד קטנים ומדויקים. Fast Iron ו-Word² נכנסים לקטגוריה זו: לולאות משחק הדוקות, סשנים מהירים ומכניקה שניתן להסביר במשפט אחד אך דורשת שבועות של כוונון.
• ביקורות ופרשנות. אנחנו משחקים הרבה, ואנחנו כותבים על כך. ביקורות באתר זה מגיעות ממפתחים פעילים, מה שמשנה את מה שאנו מבחינים בו — אנו נוטים להתעניין במערכות, בתחושה ובביצוע הטכני באותה מידה כמו בהצגה הוויזואלית.

השילוב הזה אינו מקרי. הוא משקף אסטרטגיה מכוונת: לשמור על ההיקף של כל פרויקט בודד קטן מספיק כדי ששני אנשים יוכלו לסיים אותו, ולהחזיק מספר סוגים שונים של פרויקטים במקביל כדי שהסטודיו לא יהיה תלוי בהצלחתו של כותר אחד.

איך הגענו לכאן: מ-DirectX לדפדפן

העמוד המקורי “אודותינו” הוא קפסולת זמן של רגע ספציפי בפיתוח משחקים. בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, אם רצית ליצור משחק, כתבת אותו ב-C או C++ מול SDK של פלטפורמה — DirectX ב-Windows, או ספריות קנייניות של קונסולה — ושחררת אותו על מדיה פיזית דרך מוציא לאור. Paradigm Entertainment היה בדיוק סוג כזה של אולפן, והעבודה שם פירושה ללמוד את המשמעת של פיתוח לקונסולות: חומרה קבועה, דדליינים נוקשים, דרישות הסמכה וחוסר יכולת לשחרר תיקונים (patches) לאחר ההשקה.

הרשת שינתה את הכלכלה של כל זה. כאשר דפדפנים זכו לקנבס דו-ממדי אמיתי, ומאוחר יותר ל-WebGL, הפך הדבר לאפשרי לשלוח משחק לכל מי שיש לו כתובת URL. ללא מוציא לאור, ללא דיסק, ללא תור לאישורים. הפשרות הן ממשיות — אתה מוותר על גישה ישירה לחומרה, אתה נלחם במוזרויות של הדפדפן, ולא ניתן להניח קצב פריימים עקבי — אבל היתרון הוא שצוות של שני אנשים יכול להגיע לשחקנים ברחבי העולם כבר ביום הראשון.

הבחירה שלנו: Udemy Game Development Courses — קורסים לפי דרישה המכסים את Unity, Unreal, C++, C# ותכנות shader.

השינוי הזה הוא הסיבה שמרכז הכובד של Massively Fun עבר ל-HTML5 ו-JavaScript. ההרגלים ההנדסיים מעבודת הקונסולות לא נעלמו; הם פשוט הוחלו על יעד אחר. משמעת זיכרון, לולאות עדכון דטרמיניסטיות ופרופיילינג (profiling) זהיר חשובים בדפדפן באותה מידה כפי שהיו ב-devkit.

איך אנחנו עובדים

אולפנים של שני אנשים חיים או מתים לפי התהליך שלהם, והתהליך שלנו בנוי סביב כמה עקרונות ששרדו את המפגש עם המציאות.

שחררו קטן, שחררו לעיתים קרובות. משחק שקיים וניתן לשחק בו עדיף על משחק שהוא תיאורטית טוב יותר אך לא גמור. אנחנו מגדירים את ההיקף למה ששני אנשים יכולים להשלים, ואז גוזרים עד שזה נכנס למסגרת.

בנו אב-טיפוס של החלק המסוכן תחילה. אם מכניקה מסוימת עלולה שלא להיות מהנה, אנחנו בונים את הגרסה המכוערת ביותר שלה לפני כתיבת קוד לאמנות או לממשק משתמש. רוב הרעיונות מתים בשלב זה, וזו בדיוק המטרה.

שמרו על שרשרת כלים משעממת. עבור עבודת HTML5, המשמעות היא בדרך כלל בסיס קוד של JavaScript/TypeScript, גישת רינדור קלת משקל (Canvas גולמי או WebGL, או ספרייה קטנה במקום מנוע כבד), ו-Node.js עבור סקריפטים של בנייה, צינורות נכסים (asset pipelines) ושרתי פיתוח מקומיים. כלים משעממים פירושם פחות הפתעות ופחות זמן שמושקע בניפוי באגים של כלי העבודה במקום במשחק עצמו.

בדקו במכשיר הגרוע ביותר שאתם יכולים למצוא. משחקי דפדפן רצים על הכל, ממחשב שולחני עוצמתי ועד טלפון בן חמש שנים. אם המשחק מחזיק מעמד ביעד האיטי ביותר, הוא יחזיק מעמד בכל מקום.

קשורים: Amazon: Game Dev Books & Gear — ספרי תכנות משחקים, מקלדות מכניות, מסכים וחומרה לשולחן עבודה.

רשמו הכל. הערות פיתוח וסקירות הן לא שיווק — הן הדרך שבה אנחנו חושבים. הסבר של החלטה עיצובית בכתב הוא אחת הדרכים המהירות ביותר לגלות שזו החלטה גרועה.

בחירת ערימת טכנולוגיה: איך אנחנו מחליטים

אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנו מקבלים ממפתחים חובבים היא “במה כדאי לי לבנות?”. אין תשובה אוניברסלית, אבל יש תהליך החלטה. הנה בערך איך אנחנו חושבים על זה.

שיקול	נטייה ל-Canvas גולמי/WebGL + JS/TS	נטייה למנוע מלא (למשל, Godot, Unity או מנוע JS)
גודל צוות	1–2 אנשים שאוהבים שליטה
סוג משחק	דו-ממד, ארקייד, פאזל, פורטים של משחקי לוח	תלת-ממד, עתיר פיזיקה, גרפי סצנה מורכבים
יעד	דפדפן תחילה, טעינה מהירה, הורדה קטנה	מרובה פלטפורמות כולל קונסולות/שולחן עבודה
החוזקות שלך	אתה נהנה ממערכות ושליטה ברמה נמוכה	אתה מעדיף להשקיע זמן בתוכן ובעיצוב
תקציב זמן	אתה יכול להרשות לעצמך לבנות חלק מכלי העבודה	אתה צריך עורך וצינור נכסים כבר עכשיו

הסייג הכנה: מנועים חוסכים לך זמן עצום ברינדור, פיזיקה וניהול נכסים, אך הם גם כופים את הארכיטקטורה שלהם ואת הבאגים שלהם. בנייה עצמית מעניקה לך שליטה מוחלטת ואחריות מוחלטת. עבור סטודיו של שני אנשים שמשחרר משחקי דפדפן, דרך ביניים — ספריית רינדור קטנה בתוספת לוגיקת משחק משלך — הייתה בדרך כלל הבחירה הנכונה. עבור הפרויקט הראשון של חובב, מנוע הוא כמעט תמיד המסלול המהיר יותר למשהו שניתן לשחק בו.

אם אתה עושה קניות: Construct 3 — מנוע HTML5 מבוסס דפדפן ללא קוד המייצא לאינטרנט, לנייד ולשולחן העבודה.

אם ברצונכם להעמיק בתקנים ובפלטפורמות המעורבים, ה-MDN Web Docs on the Canvas API הם המקור הקנוני לרינדור דו-ממדי בדפדפן, ומפרט WebGL המתוחזק על ידי Khronos Group מכסה את הנתיב המואץ בחומרה (GPU). עבור הצד של משחקי הלוח בעבודתנו, האתר הרשמי של Catan הוא המקור הסמכותי למשחק שהתאמנו.

בקרת תנועה וניסויים אחרים

חלק מההיסטוריה של האולפן כולל פלטפורמות בקרת תנועה — גל הקלט המבוסס מצלמה וחיישנים שהגיע עם עידן ה-Wii וה-Kinect. בקרת תנועה היא בעיה עיצובית מעניינת באמת מכיוון שהיא מסירה את שכבת ההפשטה של הכפתור. שחקנים מצפים שהמשחק יבין את הגוף שלהם, ובדרך כלל הוא לא, לפחות לא במדויק.

הלקחים המעשיים מהעבודה הזו עוברים לכל דבר אחר שאנו עושים:

• שיהוי (Latency) הוא האויב. כל סכימת קלט עם פיגור מורגש מרגישה שבורה, לא משנה כמה המכניקה חכמה.
• עצבו עבור החיישן שיש לכם, לא עבור זה שאתם רוצים. אם המצלמה יכולה לזהות באופן מהימן רק תנועה גסה, בנו משחק על תנועה גסה.
• ספקו תמיד חלופה (fallback). נגישות ואמינות דורשות שמשחק יהיה ניתן למשחק גם ללא התקן הקלט האקזוטי.

העקרונות הללו חלים באותה מידה על בקרי מגע בטלפון, שהם בעיית בקרת התנועה של עידן ה-HTML5.

האנשים שמאחורי המשחקים

כדאי לציין זאת במפורש, כי זה הדבר שמבדיל סטודיו כזה מאתר תוכן: השמות בעמוד זה הם האנשים שכותבים את הקוד, מכווננים את המכניקה ומשחקים במשחקים שאנו סוקרים. רשימת המועדפים של סטיבן — Final Fantasy Tactics Advance, The Lord of the Rings: The Two Towers ב-PS2, Fire Emblem, Call of Duty וסבב של משחקים אחרים — היא רשימה של מפתח פעיל. היא עמוסה במשחקים מונעי-מערכות עם התקדמות עמוקה, וזה בדיוק סוג העיצוב שמתגמל את הלך הרוח ההנדסי.

הרשימה של אנג’לה היא בת שורה אחת ואומרת הכל: ארתור וסטיבן. סטודיו הוא משק בית לפני שהוא עסק, והסטודיו הזה תמיד היה גם וגם.

שאלות נפוצות

מי מנהל את Massively Fun?

Massively Fun מנוהל על ידי סטיבן ואנג’לה וילקינסון, צוות של שני אנשים. סטיבן מטפל ברוב ההנדסה, תוך הסתמכות על רקע מקצועי בפיתוח לקונסולות ומחשבים אישיים, בעוד שאנג’לה תורמת קידוד ב-Java, C++, ASP ו-Delphi לצד ניהול משק הבית שמאפשר את פעילות הסטודיו.

אילו משחקים יצרה Massively Fun?

הקטלוג של הסטודיו כולל כותרות HTML5/JavaScript מקוריות כמו Word² ו-Fast Iron, בתוספת Catan World, עיבוד דיגיטלי למשחק הלוח Catan. הסטודיו מפרסם גם ביקורות ופרשנויות על משחקים שבהם הוא משחק.

באילו טכנולוגיות משתמש הסטודיו?

מבחינה היסטורית, C++ ו-DirectX לעבודות קונסולות ומחשבים אישיים, כולל פיתוח מהעידן של PS/2, Xbox ו-GameCube. כיום הפוקוס הוא HTML5 ו-JavaScript עבור משחקי דפדפן, עם Node.js עבור כלי עבודה ותהליכי בנייה (build pipelines), ו-Java, C++, ASP ו-Delphi מופיעים כחלק מהניסיון הרחב של הצוות.

האם אני יכול לשכור את Massively Fun או לשתף פעולה?

האתר תמיד היה דף סטודיו אישי ולא חלון ראווה של סוכנות, כך שאין רשימת שירותים רשמית. הדרך הטובה ביותר לשיתוף פעולה או לשאלות היא לפנות דרך כתובת יצירת הקשר המפורסמת באתר.

האם דף ה”אודותינו” המקורי עדיין מדויק?

כן — הביוגרפיות, הכישורים והמועדפים המקוריים נשמרו כאן כי הם עדיין נכונים. האנשים, הרקע שלהם והטעם שלהם לא השתנו; מה שהשתנה הוא הפלטפורמה שעבורה הסטודיו בונה וגודל הקטלוג.

איזו עצה יש לכם למפתחי משחקים חובבים?

התחילו קטן יותר ממה שאתם חושבים שאתם צריכים, צרו אב-טיפוס למכניקה המסוכנת לפני שתבנו כל דבר אחר, ובחרו סטאק טכנולוגי בהתבסס על גודל הצוות וסוג המשחק שלכם ולא על מה שאופנתי. השקת משחק קטן אחד גמור תלמד אתכם יותר מאשר התחלת חמישה משחקים שאפתניים.